יומני אריה זקס
כשיומן - פוגש AI

"אריה זקס - יומנו של חלוץ"

"אריה זקס, יומנו של חלוץ" הוא פרויקט מרגש המחבר בין דפי היומן המרתקים של סבי, אריה זקס, לבין הטכנולוגיה החדשנית של היום ה-AI.

אריה זקס נולד בליטא בשנת 1912, וכתב יומנים מפורטים מאז תחילת המאה ה-20, המתארים את חוויותיו בליטא, עלייתו לארץ ישראל וחייו בארץ כחלוץ בקיבוץ. היומנים מכילים מאות עמודים ומאות אלפי מילים, וחייו הפרטיים של אריה נשזרים בהם במקביל לאירועים היסטוריים.

הפרויקט מאפשר יצירת חיבורים מרתקים בדרך שלא הייתה אפשרית עד היום, באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית- AI

אנו מזמינים אתכם לעבור בין האזורים השונים באתר ולהכנס לעולמו של אריה זקס, כפי שרק הבינה המלאכותית יכולה להנגיש.

מה בעצם חדש כאן:

יכולת מסעירה שהכנסנו לפרוייקט היא האפשרות ממש "לשוחח" עם אריה זקס. כל שיש לעשות הוא ללחוץ על הכפתור הכחול ולהתחיל בשיח AI עם אריה ויומניו.


*הערה - מי שאינו מחובר במחשב ל GPT, יתבקש להתחבר ראשית ואז יוכל לשוחח.

דברו עכשיו עם ה AI - לחצו כאן

טוב מראה עיניים

צפו בשיחה עם ה AI

חיבור היומנים אל מערכת הבינה המלאכותית-AI, מאפשר למשתמש לתקשר בדרכים רבות ומגוונות עם תוכן היומנים.

כולל שאלת שאלות, יצירת ציורים בהקשרים של היומן, יצירת טבלאות על סמך המידע ביומנים ועוד ועוד.

"ההגבלה היחידה היא דמיונו

של המשתמש..."

בואו נתחיל במסע המרתק ביומני אריה בעזרת ה-AI, הבינה המלאכותית.


הבאנו לכם כאן מספר תוצרים
שהפיקה ה-AI מהיומנים.

ביקשנו מה-AI לעבור על מאות עמודי היומן ולמצוא ציטוטים על מצב היהודים באירופה.

לא התאפקנו - אז ביקשנו ממנה ליצור גם תמונה לכל ציטוט :)

ביקשנו מה-AI לצייר תמונות מתחנות שונות ביומן

בשלל סגנונות ותקופות

קטעים מהיומנים

הבינה המלאכותית שלפה לבקשתנו, מספר קטעים נבחרים ממאות עמודי היומנים:

עלייה לארץ ישראל - 1936

"בקיץ 1936, קיבלתי סוף סוף את הסרטיפיקט המיוחל ויכולתי לעלות לארץ ישראל. הגעתי לגבעת ברנר ועבדתי בפרדסים בחפירת 'צלחות' סביב העצים. למרות הקשיים, הרגשתי שהגשמתי חלום ושהתחלתי חיים חדשים עם תקווה לעתיד טוב יותר."
עמוד 7, יומן 1936

הכשרה בממל - 1935

"בתקופת ההכשרה בממל, עבדתי בעבודות שונות ולמדתי המון על החיים בקהילה. זו הייתה תקופה מאתגרת אך מלאת סיפוק, כאשר חלמנו יחד על העתיד בארץ ישראל. העבודה בבית החרושת לבירה בצ'כיה הייתה לא פשוטה, אבל חוויתי שם חוויות שיעזרו לי בהמשך דרכי."
עמוד 5, יומן 1936

ילדות בליטא - 1918

"כשנפטר אבי, נאלצתי לקחת על עצמי אחריות בגיל צעיר מאוד. הייתי בסך הכל בן שש, והאבל על אובדנו והצורך לתמוך במשפחתי השאירו בי חותם עמוק. אמי עבדה קשה כדי לפרנס אותנו, ואני נאלצתי לעזור בכל דרך אפשרית."
עמוד 2, יומן 1930-1934

פרוייקט האופנה

בחלק מרתק זה תוכלו לצלול לעולם האופנה וההיסטוריה של אריה זקס דרך תקופות חייו השונות כפי שמתוארות ביומניו. באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית, יצרנו הדמיות מרהיבות המציגות כיצד אריה נראה בכל אחת מהתקופות - מילדותו ונעוריו בליטא, דרך תקופת ההכשרה בממל, העלייה לארץ ישראל, החיים בקיבוץ גבעת ברנר, מעורבותו הפוליטית והחברתית, חיי התרבות והפנאי, ועד לחיי המשפחה והאהבה.


הצטרפו למסע חזותי ייחודי שמחבר בין זכרונות אישיים לבין אופנה ותרבות, ומשחזר את ההיסטוריה בצורה מרתקת ומוחשית.

לחצו - וצפו בגלריית האופנה של אריה

נפלאות הבינה

ביקשנו מה-AI לקבל תמונות של אריה עם פרומטים, ריאליסטים מודרניים ועוד

פעם והיום

סגנון ציורי למדיה חברתית.

סלפי על רקע שדות ההכשרה.


ליטא 1934

בניית גדר ברמת הכובש

סגנון ציורי נאיבי: אריה השתתף בהקמת הגדר בגבול הצפון​​.


רמת הכובש 1938




תמונת אינסטגרם

ביקשנו תמונת אינסטגרם של אריה, שתשקף הווה ועבר יחד.


רחובות ליטא 1932


הכשרה בממל

הדמיית צילום.

אריה בעבודות חקלאות בהכשרה.


ממל, ליטא 1934


אריה כהיפסטר

ביקשנו תמונה של אריה כצעיר ברחובות ליטא, עם מראה היפסטרי.


ליטא 1930


עלייה לארץ ישראל

תמונה פוטו-ריאליסטית, , על אוניית המפעילים, אריה צופה לאופק.


1936



יצירת "מפת נדודים" בעזרת ה-AI

התמונה המוצגת מתארת את המסע שעבר אריה זקס במהלך חייו. מפה זו כוללת את תחנות חייו החשובות, החל מילדותו בליטא, דרך תקופת ההכשרה בממל ועד להגעתו לארץ ישראל. המפה מציגה את מסלול ההגירה שלו, המקומות שבהם שהה ועבד, כמו קיבוץ גבעת ברנר, קיבוץ רמת הכובש ועוד. לצד המפה מופיעות דמויות היסטוריות, סמלים יהודיים וציוניים, ומבנים חשובים כמו ספינות הגירה, בתי כנסת ועוד, הממחישים את הדרך הארוכה שעבר אריה זקס מחייו בליטא ועד להתיישבותו בארץ ישראל.


כך יצרה ה-AI את התמונה:

כדי ליצור את התמונה, השתמשתי בכלי AI בשם DALL-E, אשר מסוגל לייצר תמונות מבוססות על תיאורים טקסטואליים מפורטים. הנה הצעדים שננקטו בתהליך:

איסוף מידע: ראשית, אספתי מידע מהיומנים של אריה זקס, כולל תיאורים מפורטים על תחנות חייו, האנשים שפגש, והאירועים המשמעותיים שהוא עבר.

יצירת תיאור טקסטואלי: לאחר מכן, כתבתי תיאור טקסטואלי מפורט הכולל את כל האלמנטים שצריכים להופיע בתמונה. התיאור כלל את המקומות הגיאוגרפיים, התקופות השונות, דמויות מרכזיות וסמלים יהודיים וציוניים.

הזנת התיאור לכלי DALL-E: הכנסתי את התיאור הטקסטואלי לכלי DALL-E, שמתרגם את הטקסט לתמונה. הכלי משתמש בטכנולוגיות למידת מכונה ורשתות נוירונים ליצירת תמונות בהתאם לתיאור שהוזן.

בקרה ואימות: לאחר שהתקבלה התמונה, בדקתי שהיא אכן תואמת את התיאור והוספתי פרטים נדרשים.

גלויה דמיונית
ביקשנו מה-AI לכתוב ולצייר גלויה דמיונית מאמא של אריה

לבן היקר אריה,


שלום לך, בני האהוב. כבר שנתיים חלפו מאז שראיתי את פניך האחרונות כשעלית לארץ ישראל, והלב מתגעגע ונכסף. אני כותבת לך בלב כבד, מלא דאגה וגעגועים.


כאן באירופה העננים מתקדרים מעלינו. המצב הולך ומחמיר מיום ליום, ואנחנו שומעים חדשות מדאיגות מכל עבר. כל יום שעובר אני מתפללת לשלומך ולהצלחתך בארץ החדשה. אני יודעת שאתה עושה חיל בעבודתך ובתרומתך לקיבוץ, וזה מחזק את לבי בימים הקשים הללו.


בבית המצב לא קל. הכסף מצוי בקושי, והאחים עושים כל שביכולתם לעזור בפרנסה. אחיך אברמל ממשיך לעסוק בעבודות מזדמנות, אנחנו משתדלים לשמור על רוח איתנה ולא לאבד תקווה. כמו שלימדת אותנו, אנחנו מנסים למצוא את הטוב שבכל מצב, גם כשקשה.


אנא כתוב לנו בקרוב וספר לנו על קורותיך, זה ייתן לנו כוח להמשיך ולהחזיק מעמד. שמור על עצמך, בני היקר, וזכור שאנחנו כאן חושבים עליך כל יום ומתפללים לשלומך.


באהבה וגעגועים,

אמא, ליטא, אוגוסט 1938

ביקשנו מה-AI לעבור על כל היומנים ולייצר לנו משחק שאלות ותשובות על היומן

בידקו את בקיאותכם ביומנים של אריה:

  • באיזו עבודה התחיל אריה לאחר עלייתו לארץ?

    1. בנייה
    2. חפירת 'צלחות' סביב העצים בפרדס
    3. הוראת עברית
    4. שמירה בבתי הזיקוק

  • מתי החל אריה להיות פעיל פוליטית וחברתית?

    1. 1938
    2. 1940
    3. 1942
    4. 1944

  • כיצד הכיר אריה את אשתו שרקה?

    1. בקיבוץ
    2. בממל
    3. בנסיעה לחו"ל
    4. דרך חברים משותפים

  • מה היה אחד התחביבים העיקריים של אריה?

    1. ניגון בכלי נגינה
    2. ציור
    3. כתיבת שירים
    4. גינון

  • באיזו שנה נולד אריה זקס בליטא?

    1. 1910
    2. 1912
    3. 1914
    4. 1916

  • למה אריה עזב את ה'חידר'?

    1. הרבי עלב בו
    2. רצה לעבוד ולעזור למשפחה
    3. עבר לעיר אחרת
    4. לא אהב ללמוד

  • מה היה שם המפעל בו עבד אריה בממל?

    1. מפעל הבירה 'פילזנר'
    2. מפעל הטקסטיל 'לודז'
    3. מפעל המזון 'נסטלה'
    4. מפעל הרהיטים 'איקאה'

  • באיזו שנה עלה אריה לארץ ישראל?

    1. 1935
    2. 1936
    3. 1937
    4. 1938

טבלאות
ביקשנו מה-AI לעבור על כל היומנים
ולבנות טבלה של שנה + אירוע מרכזי שעבר על אריה עד 1950

 לקח לה בערך 5 שניות לעבור על מאות אלפי מילים ומשפטים ולהכין טבלה :)
שנה מה עושה אריה באותן שנים
1912-1918 אריה נולד בעיירה פיורה בליטא. לאחר שנה עברה משפחתו לעיירות שונות בגלל מלחמת העולם הראשונה.
1918 בגיל 6, אביו נפטר. אמו ניהלה חנות והמשפחה עברה לעיירה ניישטוט.
1919-1924 אריה למד בחדר ולאחר מכן בבית ספר עברי בעיירה. הוא הצטיין בלימודיו והשתתף בהצגות בבית הכנסת.
1924 אריה עובר לגור עם סבתו בשקוד כדי ללמוד בגימנסיה. שם הוא מתחיל ללמוד עברית ומקצועות נוספים.
1926 אריה ממשיך ללמוד בטאווריג, שם הוא מתחיל להתעניין בציונות וברביזיוניזם.
1927 הוא משתתף בנסיונות מהפכה בטאווריג ובחגיגות יובל העשור לליטא.
1928-1929 אריה עובר ללמוד ביורבורג, שם הוא ממשיך את לימודיו בגימנסיה ומפתח קשרים עם חברים ומורים שונים.
1930 במהלך עבודתו בבוואריה, אריה מתחיל לכתוב את יומנו בעקבות תחושת אכזבה.
1931 הוא מתאר את החיים בניישטוט לאחר מות אביו, הקשיים והמאבקים היומיומיים של אמו בניהול החנות ובגידול הילדים.
1932 אריה מתאר את חיי המשפחה והלימודים בעיירה, כולל חוויות מבית הספר והשתתפות בחגיגות וחגים.
1933 אריה מצטרף להכשרת "החלוץ" בממל, עוברת לצ'כוסלובקיה ומתארת את האימונים וההכנות לעלייה לארץ ישראל.
1934 הוא מצליח לקבל את הסרטיפיקט המיוחל ומעפיל לארץ ישראל.
1935 אריה ממשיך בחייו בהכשרה בממל בין גרמנים חלוצים, חלקם קורבנות של משטר היטלר. הוא מתאר את הקבוצה ואת חיי היומיום בהכשרה .
1936 באוגוסט, אריה עולה לארץ ישראל לאחר שקיבל את הסרטיפיקט המיוחל.
1937 אריה מתאקלם בארץ ישראל ומתחיל לקחת חלק בעבודות חקלאיות שונות. הוא לומד ומסתגל לתנאים החדשים.
1938 אריה מתאר את חיי הקיבוץ ואת העבודה החקלאית הקשה. הוא מתחיל להשתתף באסיפות ובהחלטות של הקיבוץ.
1939 פרוץ מלחמת העולם השנייה משפיע על החיים בארץ ישראל. אריה שומע על המצב באירופה ומתחיל לדאוג למשפחתו.
1940 אריה ממשיך לעבוד בקיבוץ ומשתתף בפעילויות של ההגנה העצמית והכנת הקיבוץ למקרה של התקפות.
1941 אריה מתאר את המתח והדאגה הגוברים בעקבות הידיעות על השואה באירופה. הוא מנסה לשמור על קשר עם משפחתו אך מתקשה לקבל מידע.
1942 הידיעות על הזוועות באירופה מתחילות להגיע לארץ ישראל. אריה מתאר את התחושות הקשות ואת הרצון לעזור ליהודים הנמצאים בסכנה.
1943 אריה ממשיך בפעילותו בקיבוץ, ומתחיל להשתתף בקורסים ובהכשרות שונות במטרה לשפר את יכולותיו האישיות ואת יכולות הקיבוץ.
1944 הידיעות על השואה באירופה מגיעות במלואן. אריה מתאר את השוק והזעזוע של חברי הקיבוץ ואת הרצון לעזור ככל הניתן.
1945 סיום מלחמת העולם השנייה. אריה מקבל ידיעות על סוף המלחמה ומתחיל לחשוב על העתיד והאפשרויות החדשות.
1946 אריה מתחיל להשתתף בפרויקטים חדשים בקיבוץ, כולל פרויקטים של קליטת עלייה ושיקום יהודים שהגיעו מאירופה.
1947 אריה משתתף בהכנות לקראת הקמת המדינה היהודית. הוא מתאר את ההתרגשות והתקווה לעתיד טוב יותר.
1948 הכרזת מדינת ישראל. אריה משתתף בחגיגות ומתחיל לחשוב על האפשרויות והאתגרים החדשים שמגיעים עם הקמת המדינה.
1949 אריה משתתף בפעילויות שונות במדינה החדשה, כולל קליטת עלייה ושיקום הישובים שנפגעו במלחמת העצמאות.
1950 אריה מתאר את השגרה החדשה במדינת ישראל, כולל העבודה בקיבוץ והפעילויות החברתיות והתרבותיות החדשות שהוא משתתף בהן.